"שכר כולל" איננו כולל

ביה"ד האזורי לעבודה בחיפה הבחין בין זכויות סוציאליות שניתן לכלול תשלום בגינן כחלק משכר העבודה, לבין זכויות סוציאליות אותן לא ניתן לכלול במסגרת שכרו "הכולל" של העובד אף בהסכמת העובד. נקבע כי ניתן להתנות על תשלום דמי הנסיעה ודמי ההבראה ולהכלילם בשכר העבודה "הכולל". לעומת זאת, זכויות מכוח חוק חופשה שנתית, חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק פיצויי פיטורים וכן חובת ביטוח פנסיוני בהתאם לצו ההרחבה הכללי במשק לא ניתן לכלול כחלק משכרו "הכולל" של העובד.
עוד נקבע בפסק הדין כי שירותי הנהלת חשבונות הינם בבחינת "שירותי מעטפת" חיוניים התומכים בליבת הייצור ולכן יכול שנותן שירותים אלה יוכר כעובד. כן נקבע כי העובדה שהתובע עבד כשכיר במשרה מלאה במקום עבודה אחר מעידה על כך שלתובע לא היה עסק עצמאי משל עצמו, השתלבותו בבית העסק של הנתבעת הייתה כעובד ובכך מתקיים הפן השלילי של מבחן ההשתלבות.
בנסיבות המקרה הרים בית הדין את מסך ההתאגדות וכן פסק כי ישולמו לתובע פיצויי הלנת שכר.

שופטת: מיכל פריימן
לתובע: עו"ד דב גרינבויים
הנתבע: בעצמו
התובע, מנהל חשבונות ויועץ מס במקצועו, הועסק כמנהל חשבונות אצל הנתבעת שהינה חברה בע"מ. על פי הסכם העבודה שנחתם בין הצדדים נקבע כי בתמורה לעבודתו יקבל התובע שכר ברוטו ("כולל") ללא הפרשות לגמל.
במקביל עבד התובע במשרה מלאה במשרד רואי חשבון, הוא אשר הציע לנתבעת להעסיק את התובע ודרכו הופקו תלושי השכר של התובע.

לאחר פיטוריו, משלא שולם לו שכר עבודה בחודשי עבודתו האחרונים ומשלא הוענקו לו כל זכויות סוציאליות בכל תקופת עבודתו וכן לא שולמו לו עם סיומה, תבע התובע, בין היתר, תשלום שכר העבודה שהולן, תשלום זכויות סוציאליות, תשלום פיצויי פיטורים וכן הרמת מסך כנגד הבעלים של החברה. קיומם של יחסי עובד- מעביד בין הצדדים לצורך קביעה בתביעה בגין הטבות סוציאליות, פיצויי פיטורים וכיוב', נדרש בית הדין לעבודה לשאלת יחסי עובד-ומעביד שחלו בין הצדדים. ביה"ד קבע כי בנסיבות המקרה התקיימו בין הצדדים יחסי עובד ומעביד וזאת לאחר שבחן את יחסי הצדדים לפי ה"מבחן המעורב", כשהמרכיב הדומיננטי בו הוא מבחן ההשתלבות.

באשר לפן החיובי של מבחן ההשתלבות, ביה"ד חזר על ההלכה הפסוקה לפיה יכול שהפעולה המבוצעת על ידי נותן השירות חיונית לפעילות הרגילה של המפעל גם כאשר אינה נמצאת בלב עיסוקו של המפעל. באשר לשירותי הנהלת חשבונות, כבר נפסק כי למרות ששירותים אלה אינם חלק מהמערך היצרני של המפעל, אלא הינם בבחינת "שירותי מעטפת" התומכים בליבת הייצור, הרי שאין כל ספק כי שירותים אלה חיוניים לתפקודו של המפעל ולכן יכול שנותן שירותים אלה יוכר כעובד. לעניין הפן השלילי של מבחן ההשתלבות, בית הדין דחה את טענת הנתבעים כי לא התקיימו יחסי עובד מעביד, מאחר והתובע עבד במשרה מלאה במשרד רו"ח ועבודתו אצל הנתבעת היתה כ"קבלן משנה" ליתן שירותי הנהלת חשבונות לנתבעת, כאשר צורת ההעסקה נועדה אך להוזיל עלויות וגובה שכרו נקבע לפי דרישת משרד רואה החשבון. ביה"ד לא קיבל את הדברים משמצא כי שירותי הנהלת חשבונות לא הוענקו לנתבעת על ידי משרד רואי החשבון, אלא על ידי התובע ואחרים לפניו. עוד קבע בית הדין כי העובדה שהתובע עבד כשכיר במשרה מלאה במקום עבודה אחר, דווקא מעידה על כך שלתובע לא היה עסק עצמאי משל עצמו ובכך מתקיים הפן השלילי של מבחן ההשתלבות.
הכללת תשלום עבור זכויות סוציאליות בשכר העובד

ביה"ד קבע כי יש להבחין לעניין זה בין סוגי הזכויות:
תשלום בגין רכיבים שתשלומם מתחייב על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק חופשה שנתית, חוק פיצויי פיטורים והפרשות סוציאליות על פי צו ההרחבה הכללי במשק, לא ניתן לכלול בשכר "כולל", בעוד שדמי נסיעה ודמי הבראה ניתן להכליל בשכר כזה. עם זאת, הקביעה כי להלכה ניתן לראות תשלומים אלו ככלולים בשכר עבודה אין משמעה כי כך יהיה גם למעשה ויש לבחון כל מקרה לגופו. במקרה דנן, פסק בית הדין, משסיכמו הצדדים על תשלום שכר "כולל", שכר התובע כלל בחובו גם תשלום בגין דמי נסיעה ובגין דמי הבראה, כאשר הוא מדגיש כי קביעה זו נעשתה על רקע תפקידו של התובע כמנהל חשבונות המכיר את זכויות העובד וכן בשים לב לכך שבמשך כל תקופת עבודתו מעולם לא פנה התובע לנתבעת בדרישה לתשלום דמי נסיעות או דמי הבראה. במשך כל תקופת עבודתו לא הופרשו לתובע הפרשות פנסיוניות, וביה"ד קבע בנוסף כי על פי הוראות צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, זכאי התובע לפיצויים בגין אי ביצוע הפרשות  לרכיב תגמולים.
הרמת מסך בית הדין קבע כי בעליה של הנתבעת עירב בין נכסי החברה ונכסיו הפרטיים ונהג ערב הפסקת פעילות החברה באופן שיש בו כדי ללמד על הברחת נכסים מהחברה. לאור התנהלות בעלי הנתבעת ושעה שמדובר בחברת יחיד, וכן לאור העובדה כי עסקינן בזכויות סוציאליות קוגנטיות על פי דין, קבע ביה"ד כי יש להרים את מסך ההתאגדות של החברה וחייב את בעליה באופן אישי ביחד ולחוד בחיובי החברה.

פיצויי הלנת שכר
עוד נקבע בפסק הדין כי משלא נמצא טעם של ממש מדוע לא שולם חלק משכר עבודתו של התובע, ישא סכום זה פיצויי הלנת שכר.
ס"ע (אזורי חיפה) 1597-09-09 גרמן נ' אנגלנדר ואח', ניתן ביום 1.3.11