תקדימים

בנק דיסקונט לא יפנה משפחה עקב החזר הלוואה

בתום דיון בשלוש ערכאות אסר בית המשפט העליון לפנות מדירתה אם וארבעה ילדים שלא עמדו בתשלומים עד מציאת דיור חלופי. השופט דחה את טענת דיסקונט שלפיה האישה ויתרה על הזכות לדיור חלופי בית המשפט העליון אסר על בנק דיסקונט לפנות אישה וארבעה ילדים מביתה בגלל פיגור בהחזר תשלומי הלוואה. השופטים קבעו שלא ניתן לפנות את המשפחה עד שיימצא להם דיור חלופי. במהלך ההידיינות המשפטית טען הבנק שהאישה ויתרה על מציאת דיור חלופי במסגרת חוזה ההלוואה שעליו חתמה.

ראשית הפרשה בשנות ה-90, אז נטלו בני זוג הלוואות מבנק דיסקונט בסך כולל של כ-580 אלף שקל, ובתמורה משכנו את דירתם. לאחר שפיגרו בהחזר התשלומים פתח הבנק בהליכי הוצאה לפועל לשם גביית החוב.
לימים נפרדו בני הזוג, ולאחר שבית המשפט לענייני משפחה נתן צו לפירוק השיתוף בדירתם המשותפת, נקבע כי מהתמורה שתתקבל בעד מכירתה תשולם יתרת החוב לבנק. אם הדירה לא תימכר, יהא על האישה לפנות את הדירה עד דצמבר 2007 לשם מכירתה.
הדירה אכן לא נמכרה והאישה, שהוכרזה בינתיים פושטת רגל, פנתה בבקשה לבית משפט השלום בחיפה שימנע מהבנק מלפנות אותה ואת ילדיה עד שיינתן לה דיור חלופי. הבנק, כאמור, טען שהיא ויתרה על הזכות במעמד החתימה על החוזה.
התיק הועבר לבית המשפט לענייני משפחה, שקיבל את תביעת האישה, והבנק הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, שם התהפכה ההחלטה. המחוזי קבע שתמוהה טענת האישה שלפיה לא הוסבר לה שעם החתימה על חוזה ההלוואה היא מוותרת על זכותה לדיור חלופי.
בעקבות ערערה האישה לבית המשפט העליון באמצעות עו"ד ניר פוקס ועו"ד אורנית בירם מטעם הלשכה לסיוע משפטי. היא טענה שיש לאפשר לה ולילדיה להתקיים בכבוד ולגור תחת קורת גג.
השופט ניל הנדל קיבל את הערעור וקבע שהבנק – הצד החזק לחוזה ההלוואה ומנסחו – צריך היה לוודא כי האישה הבינה את תוכנו לפני שחתמה עליו. לפי השופט, רוב הסיכויים כי כאשר אדם פשוט שאינו משפטן קורא את החוזה הוא כלל אינו מודע לזכותו לדיור חלופי, והוא עלול שלא להבין כי הוא מוותר על זכות זו.
במקרה זה, הבנק לא הצליח להוכיח כי הסביר לאישה על שלילת זכותה לדיור חלופי במסגרת ההלוואה. משכך פסק השופט הנדל כי התניית הוויתור לא תקפה ודינה להתבטל. השופטים מרים נאור וצבי זילברטל הצטרפו לקביעתו.
נפסק כי הבנק לא יוכל לפנות את המשפחה עד שיימצא להם דיור חלופי על ידי רשם ההוצאה לפועל. הבנק חויב בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 20 אלף שקל.
לדברי עו"ד הילה תירם, העוסקת בדיני בנקאות והוצאה לפועל, לא די בחתימה על החוזה על מנת לתת תוקף לתניית הוויתור בחוזה ההלוואה או המשכנתא. "יש להוכיח כי המוותר על הזכות היה מודע למשמעות הוויתור", מוסיפה עו"ד תירם. "ככל שיתברר כי לא היה מודע לכך, לא יהיה תוקף לסעיף הוויתור".
קישור לתקדים: בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ
_____________________________________________________________________________
כתבה מאת אתר YNET:  פורסם:  25.02.14 , 15:59
כתבה נוספת בנושא מאת אתר גלובס.

מריה פרשטיין – נגד – א. כפיר אחזקות בע"מ החלטה 21.02.2008
מריה פרשטיין – נגד – א. כפיר אחזקות בע"מ   החלטה   21.02.2008

1. בבית הדין התקבלה חוות דעתו של ד"ר גפן תמיר, המומחה הרפואי שמינה בית הדין, והועברה לצדדים בצירוף החלטה המאפשרת לכל צד להגיש בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה.,

2. לאור החלטת בית הדין הגישה המבקשת (להלן: "החברה") רשימת שאלות וביקשה כי אלו תופנינה למומחה.,המשיבה (להלן: "התובעת") התנגדה למתן שאלות הבהרה בטענה כי מדובר בשאלות שבמהותן הן משפטיות ואינן במסגרת הכרעתו של מומחה מטעם בית המשפט.

3. עיינתי בשאלות ההבהרה ובטענות הצדדים, והחלטתי להעתר להפנייתן של השאלות הבאות בלבד בניסוחן כדלקמן:,א. האם במכלול החומר הרפואי שעמד לפניך יש די כדי לקבוע שהתובעת נכה בהתאם להגדרות תקנון הקרן, או שמא יש צורך בחומר רפואי נוסף.,נא התייחסותך לחומר רפואי מעברה של התובעת טרם עלייתה ארצה וממועד עלייתה ארצה ועד שנת 1995.,ב. האם ניתן לקבוע מהו המועד שבו החלה הנכות, והאם התמלאה בתובעת תקופת האכשרה בהתאם לתקנון הקרן.,4. לא מצאתי לנכון להעתר לבקשה ביחס ליתר השאלות הנוגעות לטענות משפטיות הנובעות מתקנון הקרן, ואשר היה על החברה להעלותן במסגרת בירור התביעה, כפי שעשתה בנוגע לטענות אחרות שבית הדין דן בהן בפסק הדין….

בשם התובעת – עו"ד נחום פישהנדלר,בשם הנתבעת – עו"ד דב גרינבוים